היה זה יום רגיל, בשעות אחה״צ של יום חמישי, 15.1.15. אתה נמצא בבטן שלי כבר 30 שבועות ועוד יום 🙂 שלשום הייתי אצל הרופא שבדק אותך ואותי ואמר שהכל תקין. ישבתי בסלון ועבדתי על המחשב, שלפתע הרגשתי משהו נוזל לי בין הרגליים. הלכתי לשירותים וראיתי
מאז שאני זוכרת את עצמי רציתי להיות אמא. זה ממש בער בי. לקח קצת זמן למצוא את החתן המיועד, אך כשזה קרה התחתנו מהר ומיד נכנסתי להריון. הייתי כל כך מאושרת ואהבתי כל רגע. חיכיתי בקוצר רוח לרגע בו אשמע את הדופק באולטרסאונד וארגיש את
"אני אלד לידה טבעית, עם מיילדת פרטית, בחדר לידה טבעית!!" כולם כבר ידעו, כי טרחתי לספר בגאווה לכולם." ואני כבר ידעתי, מיד אחרי הלידה, המיילדת תניח את התינוקת השמנמנה שלי עלי ומיד אצמיד אותה לשד. מכירים את המשפט: "אם אתה רוצה להצחיק את אלוהים, ספר
לבנק חלב האם הלאומי הראשון שיוקם בקרוב בישראל אמור לפתור את מצוקתם של תינוקות ושל אימהות שלא יכולות להיניק, ולקשר בין נשים שרוצות לתרום עודפי חלב למי שצריך אותם, בפיקוח רפואי ובאופן מוסדר. "אני מקווה שהתרומה הראשונה בבנק החלב תהיה שלי", אומרת טלי מדינה
רומי שחורי לא תשכח את חוסר האונים שחשה כשהרופאים אמרו לה שבתה ליה, פגה ששקלה פחות מחבילת סוכר, זקוקה נואשות לחלב אם, ולה לא היה מה לתת. עבור אירה דוידוב, תרומת חלב אם הייתה האופציה היחידה להזנת שתי בנותיה, והיא נאלצה להשיג את הנוזל החיוני
לידת פג היא רכבת הרים: הפתעות, בדיקות, תהפוכות ומעקבים. ובנוסף: חיסון חיוני, RSV. אין חכמה כבעלת הניסיון: טור אישי מרגש של לירז, שילדה שני פגים
חבורת מתנדבות ישראלית סורגת מדי חודש בובות תמנון ומחלקת אותן לפגים בבתי החולים ברחבי הארץ. הצוותים הרפואיים מסבירים שהבובות משרות שלווה על התינוקות וגורמות להם למשוך בזרועותיהן במקום בצינורות האינקובטור
הסיפור שלי מתחיל לפני יותר מ-18 שנה, אך רק היום יש לי את האומץ לספר אותו כי רק עכשיו אני מבינה שבעצם בשיתוף זה אני מחזקת אנשים אחרים שנמצאים באותה סיטואציה או בסיטואציה דומה.במקום שלא דרכתי יותר מ 16- שנה כי פחדתי, פחדתי מהצפצופים והמראות
עמותת לה”ב – למען הפגים בישראל (ע"ר) הינה עמותה כלל ארצית שהוקמה ע”י הורים לפגים ופגים בעברם למטרת קידום ושיפור מצב הפגים בארץ, משפחותיהם, הפגיות בישראל ולמען הפחתת מספר הפגים הנולדים בכל שנה והגברת המודעות לסכנות הפגות.
היכנסו לקבוצת ה-WhatsApp השקטה שלנו
