פגים בצל הקורונה: לרגל חודש המודעות הבינלאומי לפגים, מפרסם “הפורום למען הפגים” את דו”ח מצב הפגים, אשר מתמקד השנה בהשלכות של משבר הקורונה
לרגל חודש המודעות הבינלאומי לפגים, מפרסם “הפורום למען הפגים” את דו”ח מצב הפגים, אשר מתמקד השנה בהשלכות של משבר הקורונה על איכות הטיפול בפגים בישראל ועל האתגרים שהיא מציבה בפני הפגיות בבתי החולים ובפני ההורים לפגים.
חברת הכנסת מיכל שיר, הליכוד:
״אני שמחה להוביל דווקא בשנה מאתגרת זו את יום הפג בכנסת ולהירתם למען קידום נושא הפגות ושיפור בריאותם ואיכות חייהם של הפגים ובני משפחותיהם. אין ספק, שלקורונה ישנן השלכות גם על הטיפול בפגים, ולכן אפעל לתת מענה ראוי ומיטבי לצרכים המיוחדים של הפגים בישראל, במיוחד בעת הזו״.
ד”ר שמואל צנגן, יו”ר האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה וחבר בהנהלת הפורום:
“מאז הופעת הקורונה בישראל נולדו למעלה מ-700 ילודים לאימהות שנדבקו בקורונה. לשמחתנו, כל הילודים היו ללא תסמינים למחלת הקורונה. זאת כיון שנמצא כי הנגיף לא עובר מהאם לעובר דרך השליה. לעומת זאת, היו מקרים רבים שהתינוקות, הופרדו מאימותיהן מיד לאחר הלידה לתקופה ממושכת. כמו כן, חלק גדול מילודים אלו לא קיבלו חלב-אם, זאת, למרות שנגיף הקורונה לא נמצא בחלב-אם של אימהות מאומתות לקורונה. בעקבות הקורונה, הוטלו גם מגבלות על נוכחות הורים בפגיות עם תינוקיהם, תופעה שגרמה לצמצום משך המגע עור לעור עם הפגים, החיוני להתפתחותם התקינה”.
רומי שחורי, מנכ”לית עמותת לה”ב (למען הפגים בישראל):
“משבר הקורונה העצים מאד את המצוקה הנפשית והחרדה של ההורים לפגים. בתקופה האחרונה, העמותה עדה לעלייה של 50% ויותר בפניות לקבלת סיוע ותמיכה נפשית בכל הקשור להשפעות של משבר הקורונה על נוכחות הורים בפגיות, הפרדה בין האימהות והפגים לתקופה ממושכת, ומענה לא מספק לצרכי האימהות והפגים בתקופה זו, גם בנושא חלב האם וגם בנושא המגע עור לעור, הקריטיים להישרדות הפגים. העמותה מתאימה את המענה בהתאם לפנייה, בתמיכה על ידי מתנדבות העמותה, אימהות לפגים בעצמן או אימהות לפגים ממקצועות הבריאות, פועלת להנגשת תמיכה וטיפולים רגשיים, באמצעות פרויקט מתמחים לתואר שני בעבודה סוציאלית, סבסוד קבוצות תמיכה באמצעות הזום, מציאת מענים מוזלים לפונים וחיבור לטיפולים בקהילה”.
ממצאי הדו”ח העיקריים:
- הידבקות ותחלואה של ילודים ופגים בנגיף הקורונה בישראל –במהלך 8 חודשים מרץ-אוקטובר 2020 היו כ-700 לידות ליולדות מאומתות מסך כולל של כ-120,000 לידות המהווה כמחצית האחוז מכלל הלידות. טווח הלידות המאומתות נע בין 2% מכלל הלידות במרכזים רפואיים שבערים ‘האדומות’ ועד ל- 0.2% מכלל הלידות בערים ‘הירוקות’. עד כה, לא דווחו מקרים מוכחים של הידבקות ילודים דרך השליה מהאם (בדומה לנתונים שנאספו בעולם), אך דווחו מקרים בודדים של הידבקות ילודים ב- Covid 19 מספר ימים לאחר הלידה. המחלה התבטאה בתסמינים קלים של חום, ישנוניות וחוסר תיאבון שחלפו תוך מספר ימים. על פי הנתונים עד כה, נגיף הקורונה לא נמצא בחלב-אם ולכן אין התווית נגד למתן חלב-אם מאם שנדבקה בנגיף.
- ירידה בשיעורי יילודים הניזונים מחלב אם בתקופת הקורונה-עקב חרדת הקורונה והעדר תשתיות בגל התחלואה הראשון, הופרדו רוב הילודים מהאימהות שהיו חשודות או מאומתות וכתוצאה מכך, לא קיבלו התינוקות הזנה בחלב-אם, על אף שהנגיף לא עובר בחלב-אם. הפתרון הנדרש הוא לשפר תשתיות ולהקצות חדרים ייעודיים ליולדות מאומתות שיאפשרו לאם ולילוד לשהות ביחד, תחת פיקוח והדרכה של הצוות הרפואי, במחלקות לאם ולילוד.
- חשש לירידה בהתחסנות פגים לנגיף RSV בתקופת החורף-עבור פגים, נגיף ה- RSV מסוכן יותר מנגיף הקורונה. הפגים חשופים לתחלואה מהווירוס (המכונה גם ‘וירוס הפגים’) העלול לגרום לתחלואה נשימתית קשה עד כדי אשפוז והנשמה ביחידות לטיפול נמרץ ואף למוות. לכן, הפגים בישראל הנולדים מתחת לשבוע 35 מקבלים חיסון (סביל) בעונת החורף בשנה הראשונה לחייהם. החיסונים ניתנים במוקדים שקובעות קופות החולים במועדים קבועים. כעת, בשגרת הקורונה, על קופות החולים להיערך ולהציג תכנית שמאתרת תינוקות ו/או הוריהם הנמצאים בבידוד ודואגת לחיסונם (באמצעות ביקורי בית בתנאים ממוגנים או תיאום יזום של מועד חלופי לביצוע החיסון).
- חשיפה והידבקות אנשי צוות במערך המיילדותי ליולדות מאומתות: ב- 2 גלי הקורונה האחרונים נחשפו ונדבקו יולדות ואנשי צוות רפואי מיולדות מאומתות ללא תסמינים, שאושפזו במחלקות לאם ולילוד. הפתרון הנדרש הוא לשפר את התשתיות במחלקות כדי לאפשר שהייה של האם והילוד, כולל מלווה קבוע, בחדר אחד וביחד למשך כל תקופת אשפוז, וכך להוריד את הסיכון לחשיפת הצוות הרפואי, האימהות ותינוקיהן ליולדות מאומתות שאינן סימפטומטיות.
- צמצום נוכחות הורים בפגיות: לצורך התפתחותם התקינה, הפגים זקוקים למספר שעות ביום של מגע עור לעור עם ההורים (שיטת ‘קנגרו’). עקב התפשטות הקורונה ובדגש על התחלואה בערים ‘האדומות’, הוגבלה משמעותית כניסתם של ההורים לפגיות וכתוצאה מכך, לא קיבלו הפגים את הטיפול התומך הנדרש מההורים. הפרדה זו פגעה בפגים וגם גרמה לחרדה ותסכול בקרב ההורים. הפתרון המוצע, לטווח הקצר, הוא לאפשר כניסת הורים שאינם חולים תוך הקפדה על עטיית מסכות ושמירת מרחק.
- עלייה בשיעור שחרורים מוקדמים ממחלקות היילודים-עקב סירוב של חלק ניכר מהיולדות המאומתות להתאשפז במחלקות הקורונה, הן חותמות על סירוב אשפוז ומשתחררות עם התינוק לפני פרק הזמן המינימלי של 36 שעות הקבוע בנהלי משרד הבריאות. השחרור המוקדם חושף את התינוקות למעקב וטיפול לקוי בצהבת הילוד ולסכנת התייבשות עקב חוסר במעקב ובטיפול הנדרש להתבססות הכלכלה בילוד.
- עלייה במצוקה נפשית של הורים – הקורונה העצימה חרדות של הורים לפגים, וכמות הפניות לתמיכה וסיוע רגשי עלו לפחות ב-50% ואף יותר. מצבים בהם אם מאומתת לקורונה נאלצת להיפרד מתינוקה למשך זמן ההחלמה, הם טראומה עצומה ויש לכך השפעות על הישרדות הפג ועל מצבה הרגשי של האם.
- בנק חלב אם- פורום הפגים מברך על פתיחת בנק חלב- אם הראשון בישראל בחודש אוגוסט השנה בפיקוח משרד הבריאות ובניהול מד”א הממוקם בירושלים. נושא תמחור החלב נמצא עדיין במו”מ בין משרד הבריאות ומד”א וכתוצאה מכך, חלק מהפגים טרם זוכים לקבל תרומת חלב-אם. הפורום דורש מכל הצדדים לחדול מהשימוש בפגים בישראל ‘כבני ערובה’ לצורך קידום המו”מ. בקשת האיגוד להכניס את תרומת חלב אם באמצעות בנק חלב אם לסל הבריאות הטכנולוגי, נדחתה ע”י משרד הבריאות. הפורום מבקש לזרז את המו”מ ולמצוא מקורות למימון תרומת חלב אם באמצעות הבנק.
- פיתוח מסד נתונים עדכני שישקף בזמן אמת נתונים שקשורים בטיפול בפגים-ההתמודדות עם נגיף הקורונה הביאה את משרד הבריאות לפתח לוח-בקרה (dashboard) כדי לקבל בזמן אמת נתונים שיאפשרו לאנשי המקצוע ולקובעי המדיניות קבלת החלטות/התערבויות על בסיס נתונים מהימנים ועדכניים. נכון לעכשיו, מערך איסוף נתוני התחלואה והטיפול בפגים הוא חלקי ואיטי ולא מאפשר קבלת תמונת מצב עדכנית ומלאה לצורך ביצוע התערבות מבוססת, מושכלת ונחוצה לשיפור הטיפול בפגים בישראל.
- שיפור זמינות רופא בכיר לטיפול בפגים :מערך רופאי הילודים החסר בארץ (ישנם בפועל כ- 120 רופאים מתוך 180 רופאים נדרשים), לא מאפשר כיסוי 24/7 של רופא בכיר בתוך בתי החולים. הרופאים הבכירים מוזעקים מביתם ככוננים (עליהם להגיע תוך חצי שעה על פי הנוהל), אך לעיתים, הם מגיעים אחרי שהפג או הילוד בסיכון, כבר נולד. פגים וילודים לא יציבים מחייבים זמינות מיידית של רופא בכיר (בדומה לרופא מיילד בכיר הנמצא 24/7 בבית החולים). הפתרון המוצע הוא לעודד, באמצעות תמריץ, רופאים בכירים לבצע את הכוננות מתוך בית החולים (ולא מהבית) באמצעות תמרוץ שיכפיל את ערך הכוננות שלהם.